<h1>סמ"ק סימן פ"א</h1>
<h2>דף ה.</h2>
והאומר מודרני ממך מופרשני ממך מרוחקני ממך אינו אסור עד שיאמר איני אוכל לך.
<h2>דף יד:</h2>
קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר. אל יישן היום שמא יישן למחר אבל אם אמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום ישן היום כרב יהודה. ואין חוששין שמא ישן למחר, וטעמא דזה וזה משום דבתנאי לא מזדהר באיסור מזדהר.
<h2>דף כ:</h2>
השומע קטני' שנשבעים אומר להם שיעמדו בשבועתם אם הוא דבר קל, ואם הוא דבר חמור כגון עינוי נפש, גוערין בהם ומתירין להם, ומיהו אף אותם ד' נדרים שהתירו חכמים אסור לעשותם לכתחילה.
<h2>דף כא.</h2>
ובנדרים הלך אחר כונת עצמו ולא אחר הדבור כגון המסרהב בחבירו שיאכל עמו ואמר קונם ביתך שאני נכנס, קונם טיפת צונן שאני שותה משלך מותר לכנוס בביתו ולטעום טיפת צונן והמדיר חבירו אם לא יתן לו דבר אחד אפילו לא יתן לו אותו דבר יכול להתיר שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. כלל גדול בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הדרים באותו מקום.
<h2>דף כה:</h2>
וכל מי שנדר או נשבע בשביל דבר אחד שהיה סבור שהוא ונמצא שאינו מותר בו, והנודר מכמה דברים ונמצא שאחד מהם נדר טעות היה ואמר אלו הייתי יודע לא הייתי נודר כלשון הזה אלא הייתי נודר בלשון אחר לאסור הדברים האחרים הותרו כל הדברים, ואם אמר הייתי אומר בלשוני חוץ מדבר פלוני אותו דבר מותר והאחרים אסורים.
<h2>דף מג.</h2>
המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך אצל חנווני הרגיל אצלו ויאמר איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו והחנוני נותן לזה ונוטל מזה. ואם היו מהלכים בדרך ויש אחר עמהם נותן לאחר לשם מתנה, ואם אין שם אחר מניח על גבי הסלע ואומר הריני מפקיר לכל מי שירצה.
<h2>דף מט.</h2>
ובנדרים הלך אחר כונת עצמו ולא אחר הדבור כגון המסרהב בחבירו שיאכל עמו ואמר קונם ביתך שאני נכנס, קונם טיפת צונן שאני שותה משלך מותר לכנוס בביתו ולטעום טיפת צונן והמדיר חבירו אם לא יתן לו דבר אחד אפילו לא יתן לו אותו דבר יכול להתיר שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. כלל גדול בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הדרים באותו מקום.
<h2>דף נב:</h2>
ובנדרים הלך אחר כונת עצמו ולא אחר הדבור כגון המסרהב בחבירו שיאכל עמו ואמר קונם ביתך שאני נכנס, קונם טיפת צונן שאני שותה משלך מותר לכנוס בביתו ולטעום טיפת צונן והמדיר חבירו אם לא יתן לו דבר אחד אפילו לא יתן לו אותו דבר יכול להתיר שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. כלל גדול בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הדרים באותו מקום.
<h2>דף סג:</h2>
ובנדרים הלך אחר כונת עצמו ולא אחר הדבור כגון המסרהב בחבירו שיאכל עמו ואמר קונם ביתך שאני נכנס, קונם טיפת צונן שאני שותה משלך מותר לכנוס בביתו ולטעום טיפת צונן והמדיר חבירו אם לא יתן לו דבר אחד אפילו לא יתן לו אותו דבר יכול להתיר שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. כלל גדול בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הדרים באותו מקום.
<h2>דף סו.</h2>
וכשיש בני אדם שתלו נדרם או שבועת' זה בזה כגון שאמרו ואני ואני, הותר הראשון הותרו כולם. הותר אחד מן האחרים, הימנו ולמטה מותרים, אותם שלפניו אסורים. ואם נדר או נשבע מכמה בני אדם ביחד, או שלא יאכל כמה ימים והותר אחד מהם הותרו כולם.
וכל מי שנדר או נשבע בשביל דבר אחד שהיה סבור שהוא ונמצא שאינו מותר בו, והנודר מכמה דברים ונמצא שאחד מהם נדר טעות היה ואמר אלו הייתי יודע לא הייתי נודר כלשון הזה אלא הייתי נודר בלשון אחר לאסור הדברים האחרים הותרו כל הדברים, ואם אמר הייתי אומר בלשוני חוץ מדבר פלוני אותו דבר מותר והאחרים אסורים.
<h2>דף עח.</h2>
ומי שנדר ונשבע ונחם, יבא לפני חכם, או ג' הדיוטות במקום שאין חכם, ומתירין לו.
